החלטה בתיק ע"מ 2872/09

כתב האישום שהוגש נגד העוררת מייחס לה עבירה של התחזות, ועבירה נוספת של ניסיון ליציאה משטח צבאי סגור. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 05/08/09 סמוך לשעה 23:00 הגיעה העוררת למחסום 407, והתחזתה לאחרת, תוך שהיא מציגה במחסום רישיון נהיגה ישראלי, בניסיון להיכנס לישראל, בלא שהיה ברשותה היתר כדין. בימ"ש קמא נעתר לבקשת התביעה והורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים, תוך שהוא קובע כי קיים חשש ממשי למסוכנות ולהימלטות מן הדין, שלא ניתן להפיגו אלא במעצר ממשי.

מכאן הערר, כאשר לטענת הסנגור מדובר בנסיבות אישיות חריגות של עוררת שהינה נתינה ירדנית, בלי עבר פלילי, שנשואה לישראלי, אם ל-4 ילדים, אשר ניסתה להיכנס לישראל בכדי לבקר את בתה החולה, ונמצאת היום בעיצומו של הליך לאיחוד משפחות עם בעלה וילדיה, הליך שלדברי הסנגור טובים הסיכויים להצלחתו. לכן סבור הסנגור כי ניתן לתת מענה לחשש של מסוכנות ולחשש של הימלטות מן הדין בחלופת מעצר מתאימה, שתכלול ערובה כספית והפקדת דרכון, באופן שיהיה בו להרתיע את העוררת מלשוב לסורה אם תשוחרר, ואף ימנע בעדה מלהימלט מן הדין. לעומת זאת, התביעה סבורה כי צדק בימ"ש קמא בהחלטתו, וכי אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה.

למעשה אין מחלוקת על הראיות, וגם הסנגור ציין בסעיף 6 להודעת הערר כי העוררת אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה, ובדין עשה כן שהרי העוררת הודתה בפה מלא כי ביצעה את המיוחס לה. השאלה העומדת במוקד הדיון היא האם קיימות עילות מעצר שלא ניתן לתת להן מענה אלא במעצר ממשי. לעניין זה ציין השופט הנכבד קמא בצדק כי מדובר במעשים חמורים שעלול להיות להם גם פן ביטחוני, וכי אופי העבירה של התחזות לאחר מקשה על מתן אמון בעוררת. אולם לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, ויש פעמים שבהם אין לומר ייקוב הדין את ההר אלא ראוי לשקול לנהוג לפנים משורת הדין.

כך נהג בימ"ש זה בעבר, ראו למשל ההחלטה בע"מ 4005/07, אשר בה אושרה החלטת בימ"ש קמא לשחרר לחלופת מעצר אדם שהואשם בחמש עבירות שונות, ובכללן שימוש במסמך מזויף, התחזות לאחר, הפרעה לחייל במילוי תפקידו וניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, והכול בשל אירוע אחד שבו ניסה המשיב לעבור לשטח ישראל במעבר קלנדיה בלא היתר, תוך שימוש בתעודת זהות מזויפת. בימ"ש קמא נימק החלטתו בין היתר בכך שמדובר באירוע חד פעמי, של מי שאין לו עבר פלילי, אשר בסופו של דבר אף לא הצליח לבצע את הפעולה המוגמרת, ובימ"ש זה הוסיף כי יש לתת משקל גם לנסיבות אישיות חריגות של הנאשם. החלטה דומה ניתנה גם בע"מ 4274+4275+4281+4282/07 (ראו עוד ע"מ 4131+4132/07).

גם הנסיבות שלפנינו חריגות: אין חולק שעברה של העוררת נקי, ומדובר לכאורה במעידה חד פעמית, ובניסיון ראשון לצאת מהאזור ללא היתר, שלא צלח בסופו של דבר. ארבעת ילדיה של העוררת מתגוררים דרך קבע בישראל, והסנגור ציין גם כי אילו הייתה פונה למנהל האזרחי, סביר להניח שהייתה מקבלת אישור לבקר את בתה החולה. אמנם העובדה שהעוררת נשואה ובני משפחתה חיים בישראל מעוררת חשש כי העוררת תחזור לסורה, אולם מצד שני - עובדה היא שעד כה אין לעוררת עבר פלילי, וניתן גם לקוות כי משלמדה העוררת על בשרה את התוצאות הקשות של מעשיה, ובכלל זה העמדה לדין פלילי על כל המשתמע מכך, וכן מעצר של שבועיים (ממועד מעצרה ועד למועד מתן החלטה זו), יהיה בכך כדי להרתיע אותה מלהיכשל במעשים דומים בעתיד.

אציין עוד כי בבואי להכריע בעניינו של ערר זה, ראיתי לתת גם משקל מסוים גם לכך שאנו נמצאים עתה בפתחו של חודש הרמדאן, הקדוש לבני הדת המוסלמית שהעוררת נמנית עימם.

נוכח האמור, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל, באתי בסופו של יום לכלל מסקנה כי לעת הזאת ניתן לשחרר את העוררת לחלופת מעצר, בתנאים מגבילים שיהיה בהם כדי לתת מענה לחשש מפני מסוכנות עתידית ומפני הימלטות מן הדין.

התוצאה היא אפוא כי הערר מתקבל, והעוררת תשוחרר ממעצר לאחר שימולאו התנאים הבאים:

1. הפקדת 10,000 ש"ח במזומן, אשר תישקל האפשרות לחילוטם, אם העוררת לא תתייצב במועד לדיונים בעניינה או אם תוסיף לחטוא במעשים דומים לאלה שבגינם הוגש כתב האישום.
2. החתמת שני ערבים צד שלישי, אשר לפחות אחד מהם תושב ישראל או בעל רישיון עבודה קבוע בישראל, על סך 10,000 ש"ח לכל אחד.
3. העוררת תפקיד במזכירות ביהמ"ש כל דרכון בר תוקף שברשותה.
4. העוררת תחתום על זימון להמשך משפטה.

ניתנה היום, 19 באוגוסט 2009, כ"ט באב התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: